תוספתא בבא קמא (ליברמן)
שבעה גנבין הן. הראשון שבכולם גונב דעת הבריות, והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו, והמרבה לו בתקרובת ויודע לו שאינו מקבל, והמפתח לו החביות שמכורות לחנוני, והמעויל במידות, והמשקר במשקלות, והמערב את הנידה בתלתן, ואת החומץ בשמן, אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלוס, לפיכך מושחין בו את המלכים, ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב, שנ' ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. מי גדול גונב או ניגנב, הוי או' ניגנב, שיודע שנגנב ושותק.